רש"י על כתובות ל״ד ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ל״ד ב:ה׳
5 אֲמַר לֵיהּ: רַב פָּפָּא, שְׁאוּלָה אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַב פָּפָּא: מִשְּׁעַת מְשִׁיכָה הוּא דְּאִתְחַיַּיב לֵיהּ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, הָכָא נָמֵי: מִשְּׁעַת שְׁאֵלָה אִתְחַיַּיב בְּאוּנְסֶיהָ. קָא מַשְׁמַע לַן.
פירוש רש"י על כתובות ל״ד ב:ה׳
5 שאולה אתא לאשמועינן - דטובחה בשבת פטור:
6 ס"ד אמינא הואיל ואמר רב פפא - בהשוכר את הפועלים:
7 הכא נמי - נימא משעת שאלה רמיא עליה חיוב קרן וכי טבחה בשבת ליחייב:
8 קמ"ל - כיון דכל כמה דאיתא הדרא בעינא ההיא שעתא דקא טבח לה קא גזיל לה: